שכר כולל – הסתמכות על מצג של ארגון עובדים

האם זכאי עובד לזכויות מכוח צו הרחבה החל עליו ועל מעסיקו, מקום בו רכיב שכר היסוד בתלוש שכרו גבוה באופן ניכר מכלל רכיבי השכר על פי צו ההרחבה והעובד ידע כי הוא כולל אותם וזאת, מכוח הסכמה עם ארגון העובדים היציג ואשר המעסיק הסתמך עליה.

זו השאלה שעמדה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בסע"ש 48962-12-17.

התובע היה עובד חקלאות שעבד באחד ממושבי הדרום לאורך עשרות שנים. לימים, הגיש כנגד מעסיקתו תביעה כספית בסך של מאות אלפי ₪ ובה טען, בין היתר, כי לא שולמו לו זכויות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות בדירוג חודשי ומנהלי אשר פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1801. בין התובע למעסיקתו לא נחתם הסכם העסקה ולא נמסרה לו הודעה על תנאי עבודה.

מעסיקתו של התובע שילמה לו שכר גבוה באופן משמעותי וניכר מרכיב השכר בצו ההרחבה ואולם התובע טען כי זהו שכר היסוד אשר בנוסף לו, הוא זכאי לרכיבים המפורטים בצו המנהלי אשר חל עליו. הנתבעת מצידה, טענה כי השכר ששולם לתובע מכוח צו ההרחבה כלל בתוכו את כל רכיבי השכר אשר פורטו בצו ההרחבה, למעט רכיבים שלא ניתן לכלול בשכר לאור הוראת איסור השכר הכולל בסעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 שהינם שכר וגמול שעות נוספות ותמורת חופשה. הנתבעת טענה כי רכיבים אלה שולמו על ידה כרכיבים נפרדים משכר היסוד.

כראייה לגרסתה, הנתבעת הציגה חלופת תכתובות שבינה ובין ארגון העובדים היציג שנים עובר להגשת התביעה שלטענתה התובע ידע עליהם ועל תוכנם. התובע אף צירף לתביעתו וציטט מכתב של נציגות הארגון. לטענתה, ממכתבים אלה עולה במפורש כי זו היתה עמדתה בזמן אמת והיא הובאה לידיעת הארגון אשר בחר לקבלה. כך, הנתבעת טענה כי לא התנגדה לרישום רכיבי השכר בתלושי התובע וחבריו לעבודה אשר יהלמו את רכיבי השכר בצו ההרחבה ואולם סימולציית השכר הראתה שבתיקון זה עלול שכרו של התובע להיפגע.

נסיבות אלה הביאו לכך שהארגון שייצג את העובדים  ואף העובדים עצמם, לא פעלו לשינוי רישום השכר בתלוש והדבר מהווה ראייה לידיעתם כי שכרם כולל את רכיבי השכר על פי הצו המנהלי. הנתבעת טענה בנוסף כי הסתמכה על כך שהתובע והארגון קיבלו את עמדתה ובין היתר בכך שלא מצאו להגיש תביעה בעניין זה שנים לבוא. הנתבעת טענה בנוסף שאילו יקבע כי יש לשלם לתובע רכיבי שכר על פי הצו המנהלי בניגוד לסיכום עם ההסתדרות, כי אז יש להשיב לה את הסכומים העודפים ששולמו לתובע לטענתה, עקב ההסתכמות שהסתמכה על המצגים שנמסרו לה.

הנתבעת צירפה חוות דעת מומחה המראה גם את השכר העודף שקיבל התובע בהשוואה לשכר היסוד הקבוע בצו ההרחבה ובתוספת הרכיבים הנוספים וכן תחשיב של סכום ההשבה.

השאלה המרכזית והעיקרית שהונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (כבוד השופט צ. פרנקל ונציגי הציבור גב' מרים יעיש ומר צבי הנדל) היתה האם התובע ידע שבשכר היסוד המופיע בתלוש שכרו כלולות הזכויות על פי צו ההרחבה ואם ידע, האם שכר היסוד כולל את רכיבי השכר שבצו ההרחבה ויש לדחות את תביעתו.

בית הדין האזורי לעבודה ציטט בפסק דינו את המכתבים שהוחלפו בין המעסיקה לבין מועצת הפועלים, ניתח אותם ואת עדויות הצדדים וקבע כי התובע ידע מהן זכויותיו בהתאם לצו ההרחבה ובין היתר ששכר היסוד בתלוש כולל את כל התוספות על פי צו ההרחבה על פי הסיכום עם ההסתדרות כ-7 שנים עובר להגשת התביעה.

בית הדין השתכנע שהתשלום ששולם לתובע בשכר היסוד גבוה מהשכר שנקבע בצו ההרחבה וזאת בהתאם לחוות הדעת שהוגשה ועל פי הטבלאות של צו ההרחבה (בית הדין פסק כי ידיעתו את צו ההרחבה ותוכנו הינה ידיעה שיפוטית). כן שוכנע שהתובע היה מיוצג על ידי ההסתדרות והנתבעת הסתמכה על ההסכמות עם ההסתדרות 7 שנים עובר להגשת התביעה לפיהן שכר היסוד כולל בתוכו גם את הזכויות על פי צו ההרחבה.

על יסוד קביעותיו הנ"ל, דחה בית הדין האזורי לעבודה את התביעה הכספית לרכיבים וזכויות נלוות מכוח צו ההרחבה, למעט כנ"ל אשר לא הועלו במפורש בחילופי הדברים עם ארגון העובדים. זאת עשה בית הדין משנתן משקל להסתמכות המעסיק על ההסכמות עם ארגון העובדים.

בית הדין פסק לתובע זכויות נלוות מכוח צו ההרחבה אשר לא עלו בצורה מפורשת בהתכתבות עם ההסתדרות ומשקבע כי הנתבעת לא נתנה לתובע הודעה לעובד כנדרש. עם זאת, בקביעת זכויות אלה חישב בית הדין את זכויות התובע על פי השכר הבסיסי ולא על פי השכר הכולל שקיבל.

פסק הדין ניתן ביום 24.2.2020